http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000547472&fid=2

חג שמח

בנייתו של הקורס הזה התחילה בקיץ שעבר, היה לקרן ולי ברור שאנחנו רוצים להתנסות בקורס התנסותי שבו נשתמש במדיות החדשות. היינו אחוזי התלהבות ודמיינו כיצד הדברים יכולים להתרחש. כאשר התחלנו לבדוק את הפלטפורמה שעליה הקורס ירוץ, זה נראה לי דמיוני. כמה ימים לפני פתיחת הקורס עדיין שקלתי לומר לכולם, “סליחה, טעות…”, ולעבור לפורמט מוכר וידוע יותר לי ולסביבה. אני בטוח שללא העשייה האין סופית של קרן ושל צוות השיווק והמיחשוב, זה באמת מה שהיה קורה.

הרקע המתודולוגי של הקורס הגיע משני נתיבים שונים ובלתי תלויים. האחד הוא העולם הוירטואלי על כל הפלטפורמות הרבות והמורכבות שלו. הבסיס השני הוא הענף של ה”למידה מתוך התנסות”, ובעיקר המתודולוגיות והתיאוריות שמגיעות מתוך הגישה הפסיכואנליטית מערכתית של טביסטוק. ההתנסות שלי בתחום הזה לא היתה מעולם וירטואלית. מדובר בסדנאות ומפגשים קבוצתיים שבהם מתרחשת דינאמיקה קבוצתית כלשהי, ומתוכה עולות תובנות לגבי פעילותם של ארגונים, צוותי עבודה, ועובדים בתוך מערכות ארגוניות. הלא-מודע אינו תופעה ייחודית לחדרי הטיפול הפסיכולוגי. הוא מלווה תהליכים אנושיים וקבוצתיים בכל תחום, ומנהלים בארגונים מודרניים, אשר מבוססים בעיקר על איכות פעולתו של המשאב האנושי, יכולים להפיק רבות מהבנה של אותם תהליכים סמויים, שרוחשים ואולי קובעים פעמים רבות את אופן ההתנהלות של אנשים וארגונים. כאשר התחלנו לחשוב על האופן  שבו הקורס הוירטואלי שלנו יתחיל לפעול, הבנו שגם אם בחזית יופעלו פרויקטים ונושאים ניהוליים, הרי שברקע יפעלו באופן סמוי וגלוי תהליכים פסיכולוגיים רבים, הן ברמת הפרט והן ברמת הצוות. עצם העובדה שהקורס הזה הציב אתגרי למידה ופעולה לא שגרתיים בפני כולנו, היה כבר נושא שמעורר אי וודאות, חרדה, התנגדות, כמו גם סקרנות, התלהבות, מוטיבציה. בקורס שגרתי אין מקום רב לתחושות הללו. לקורס יש בד”כ סילבוס אשר נכתב באופן חד צדדי על ידי המרצה, והסטודנטים לומדים אותו, כך או כך, עם או בלי התלהבות/התנגדות. במקרה הנוכחי היה לנו ברור שהתחושות האישיות (של משתתפי הקורס – הצוות והסטודנטים כאחד) אינן רק מרכיב שילווה את הקורס, אלא יהווה בסיס חשוב ללמידה. האינטרוספקציה – היכולת להתבונן פנימה ולהבין התרחשויות אישיות, אינו כלי פסיכולוגי בלבד, הוא כלי ניהולי חשוב יותר ויותר בתקופתנו. מנהל טוב מסוגל להתבונן לסביבה כמו גם לתוך עצמו, ולהבין מתוך המכלול כיצד עליו לפעול. עם זאת, מיומנות של אינטרוספקציה איננה מיומנות שניתן ללמוד בכלים השגרתיים שאנו מורגלים בהם באקדמיה. למידה מתוך התנסות היא הדרך היחידה שדרכה אפשר לפתח מיומנות זו. לכן, גם אם זו לא הוגדרה כמטרת עליונה ומרכזית בקורס שלנו, סברנו שמתוך התהליכים שיתרחשו בקורס, נשיג גם למידה של מיומנויות ניהוליות שלרוב אינן מקבלות דגש בקורסים אחרים: אינטרוספקציה, התנהלות במצבי אי וודאות, עבודה בצוותים וירטואליים, מציאת פתרונות יצירתיים למצבים שנוצרים תוך כדי התנסות, וכו’. קריאתם של הפוסטים והתגובות שהלכו והצטברו לאורך הקורס מראים שאכן לצד המטלות הפורמאליות שעסקנו בהן, התהליכים הפסיכולוגיים ברמת הפרט והקבוצה צצו ועלו, וכולנו פעלנו עימם ולאורם, בין אם מתוך הבנה ואינטרוספקציה, ובין אם מתוך הזרימה הטבעית שפשוט מתרחשת מאליה במצבים כאלה. עם זאת, אני מקווה שכעת, בסיום הקורס, אוכל לעבור ברוגע וללא לחץ האירועים, שוב על כל הטקסטים של הקורס, ולהבין יותר לעומק את התהליך שעברנו כולנו. אני מקווה שכל אחד מכם, בצורה כזו או אחרת, יעשה גם הוא תהליך דומה של התבוננות, שכן זהו רכיב חשוב של הלמידה ההתנסותית.

זמן לא רב לאחר תחילת הסמסטר טסתי לכמה ימים לכנס באיטליה. הכנס היה מפגש רב לאומי של חוקרים ומנחים מכל העולם שעוסקים במודל יחסי הקבוצות של טביסטוק. במהלך הכנס הייתי שותף להצגה של מאמר משותף עם עמיתים שעובדים איתי, על סדנה מסוימת שאנו מעבירים במסגרת המכללה למינהל בשנים האחרונות. לב הסדנה עוסק בלמידה מתוך התנסות, והשאלה המרכזית ששאלנו את עצמנו סביב המאמר שהצגנו היה, איזה חלק יש ללמידה מתוך התנסות בתוך מסגרת הלמידה האקדמית. עם זאת, חלק לא פחות חשוב היתה השאלה, עד כמה חשובה התנסות או חווית הלמידה, מעבר ללמידה ההתנסותית. כלומר, פעמים רבות אנשים חשים בסיומו של תהליך למידה התנסותית שקרו להם דברים משמעותיים, שהם עברו חוויה רגשית וקוגניטיבית לא שגרתית, שמשאירה בהם חותם ומשמעות. עם זאת, פעמים רבות זו חוויה של “זר לא יבין”, כלומר, שקשה להסביר למישהו אחר מה בדיוק קרה, ולפיכך, קשה גם להסביר לעצמי, איזו למידה נוצרה באמת. הטענה המרכזית שהיתה לנו במאמר היא שבמסגרת אקדמית, שבה לשאלה “מה למדתי”? יש חשיבות רבה, מסגרת הלמידה מתוך התנסות אינה יכולה להסתפק רק ביצירת אפקט וחוויה משמעותיים, אלא שנדרשת בסוף הדרך גם יכולת אינטרוספקציה שמתרגמת עבור העצמי את החוויה להסבר משמעותי מספיק שיכול להגדיר “מה למדתי”, “מה אני לוקח הלאה מתוך הלמידה הזו”, “אילו מיומנויות הבנתי שעוד חסרים לי”, וכל רכיבי תובנה והבנה מסוג זה שיכולים לעלות.

בסיום הקורס הנוכחי, אני מתבונן על שני הצירים התיאורטיים שמתוכם התפתחה הפלטפורמה הנוכחית, הן הציר של האינטרנט, הרשתות החברתיות, השיווק מפה לאוזן, ניהול צוותים וירטואליים, וניהול כללי בתקופת הווב2 שבה אנו חיים, והן כמובן כל הציר של הלמידה ההתנסותית כפי שכתבתי עליו. אני חש שעברתי חוויה משמעותית בשני הצירים הללו. למדתי מתוך ההתנהלות שלי ושל כל משתתפי הקורס רבות, הן על התנהגות צרכנים וניהול בתקופת ווב2, והן על האופן בו למידה מתרחשת או נבלמת. עם זאת, אני חש שיש לי עוד מקום רב ללמידה והבנה לגבי הרכיב השני: התובנה והאינטרוספקציה לגבי מה בדיוק התרחש כאן. יש בכך כמובן גם משהו מטריד, כיוון שאני בוודאי מייצג תחושה של כל משתתפי הקורס – אתם הסטודנטים, שכידוע לכולנו, סיימו בהצלחה את הקורס. ברוב הקורסים האקדמיים, אחרי המעבר בהצלחה של המבחן או עבודת הסיום, המרצה יכול לסכם לעצמו את חווית הלמידה בסמסטר עם מסקנות ברורות (יחסית) עד כמה משימות הלמידה והידע הסתיימו בהצלחה. במקרה הנוכחי, למרות שהמטלות הפורמאליות הסתיימו, לב הלמידה, זו שאני חותר אליך לפחות, נשארת עמומה ואולי נתונה לציון היחסי שכל אחד מאיתנו נותן לעצמו, עד כמה באמת למד ולקח עימו צידה לעתיד.

אני יכול להרגיע את עצמי בכך, שלמעשה, למרות שלמידה מתוך התנסות אינה מוגדרת ביעדיו של קורס “רגיל”, הרי שלמעשה המטרה הנ”ל היא זו המרכזית של כל קורס אקדמי. הרי כולנו מודעים לכך שבסוף התואר הסטודנטים לא זוכרים 99% מחומר הלימוד (פחות או יותר). אישית, אני יכול להוסיף את דעתי – ש”טוב שכך”. לחומר עצמו שנלמד בתוך מסגרת הקורסים השונים, אין, ברוב המקרים, חשיבות רבה להמשך חייו המקצועיים של הסטודנט. מאחר והמשפטים הללו נשמעים כמו ניסור אגרסיבי של הענף שעליו אני יושב כמרצה באקדמיה, אולי אנסה להבהיר את דברי, ולהגדיר כיצד אני תופס את מטרת הלימוד באקדמיה, וכיצד הוא שונה מלימוד של “מקצוע”: בעיני, מטרת הלימודים האקדמיים היא להביא את הסטודנט לאחר לימודיו ליכולת טובה יותר לחשוב ולהתמודד עם משימות בעולם, ובמיוחד עם משימות חדשות שטרם התמודד איתם. אני חושב שזו מטרה ראויה לכל בוגר אקדמיה, ולמנהלים במיוחד. מטרת הלימודים האקדמיים, לדעתי, אינה הקניה של ידע מקצועי או מיומנות לפעולה כזו או אחרת. אם הייתי רוצה להקנות למישהו ידע מקצועי הייתי שולח אותו לקורס מרוכז של משרד העבודה שבו יוכלו טכנאים ללמד אותו בקצרה ועם הרבה פחות מאמץ את הדברים הספציפיים שנחוצים לו לצורך ביצוע משימה מסויימת בעבודתו. אז מדוע ללמד מקצועות אלו באקדמיה? מסיבה מאוד פשוטה – כדי שאדם יישב באקדמיה ויתאמן על התמודדות עם פעולות חשיבה והתמודדות עם משימות חדשות בעולם, צריך לספק לו מוטיבציה, וזו מגיעה בדמות הלמידה המקצועית. בקיצור, אתם החלטתם ללמוד מינהל עסקים כי התחום הזה מעניין אתכם יותר מתחומים אחרים (מבחינה אקדמית או יישומית) ולכן יש לכם מוטיבציה גבוהה לעבור את הקורסים השונים. כ”בונוס משני” אתם לומדים מקצוע ומיומנויות מקצועיות, זה בסדר גמור מבחינתי, אבל הדבר המרכזי שקורה במקביל הוא שאתם מתאמנים לקראת המטרה האקדמית הגבוהה יותר: אתם חושבים, קוראים, מתמודדים עם חומר ומצבים חדשים – המוח שלכם מאומן ומיומן יותר למחקר, אינטרוספקציה והבנה של תהליכים בעולם. מכאן, שלתוכן עצמו של הקורסים, אין מבחינתי חשיבות רבה. למי שיש צורך בחומר הקונקרטי לטובת משימות בחיים החיצוניים  – שישמור אותו בזכרון, את כל השאר אפשר פשוט לשכוח. המשימה המרכזית היתה (לשיטתי) למידה מתוך התנסות, כך שככל שההתמודדות הרגשית והקוגניטיבית שהסטודנט השקיע בקורס, היתה משמעותית יותר, כך מטרות הקורס הושגו באופן הטוב ביותר. לכן, תיאורטית, אם הקורס הנוכחי היה עוסק בפילוסופיה לטינית של המאה ה-14 (אם ישנו מקצוע כזה), זה היה חשוב מבחינה אקדמית, לא פחות מקורס בשיווק, מימון או משאבי אנוש, כל עוד המוטיבציה וההשקעה של הסטודנטים בקורס היתה גבוהה ומשמעותית.

כך שכאן המקום לשאול, האם הקורס הזה סיפק את התנאים המתאימים למוטיבציה ועניין, כדי לגרום למי שהיה שותף לו במהלך הסמסטר הקודם, לעבור את “האימון המוחי”, שקורס אקדמי “טוב” אמור ליצור.

אישית, לפחות לפי החוויה שאני עברתי הסמסטר, אני חושב שהתוצר הוא לפחות “טוב דיו” כמו שאומר הפסיכואנליטיקאי הידוע ויניקוט. הוא משתמש בביטוי “אמא טובה דייה” לשאלה איזו אמא מבצעת את תפקידה כאם בצורה טובה, וכמענה לדרישות הפרפקציוניסטיות של תקופתנו מכולם (ובמיוחד מאמהות) להיות “מושלמות”, הוא מציב דרישות צנועות ואומר שיש תנאים בסיסיים שהורה מקיים, ועשוי לקבל ציון “עובר” או “טוב דיו” (Good enough) על ביצוע משימתו כהורה.

אז באנלוגיה לויניקוט, אישית אני מודה שיש בי את התכונה לביקורת עצמית, ו”טוב דיו” אינו “טוב דיו” בשבילי בד”כ. אני מוכן להתבונן בסיפוק “טוב דיו” על התהליך שעברנו כאן כולנו בסמסטר האחרון, ואני מרגיש שעם כל המורכבות שהתהליך הזה היה כרוך בו, אני שמח שהייתי שותף ומוביל של הקורס הזה, ואני בטוח שעם הזמן, הלמידה וההתנסות שעברתי כאן עוד יבשילו ללמידות ותובנות נוספות, כמו גם לצמיחה ופיתוח של התנסויות נוספות, הן עבור עצמי, והן עבור המכללה והסטודנטים.

תודה שהייתם שותפים לתהליך הזה, אני בטוח שאת חלקכם עוד אפגש באופן כזה או אחר לאורך הדרך, וכמובן תודה אחרונה לקרן ליפינסקי, רם ברכה, וכל הצוות הגדול שהיה שותף לתהליך.

שלכם

אורן

חלקכם טענתם שהרגשתם כמו עכברים בניסוי מעבדה. אנחנו אמרנו שזאת למידה מתוך התנסות. מה שבטוח, שכולנו היינו שותפים כאן לחוויה אחרת שדרשה מכולנו לנסות דברים חדשים מאוד. ובתוך הניסיון היו גם כמה ניסים – אותם רגעים שבהם מישהו מעלה רעיון מעניין, מציג מחשבה יצירתית, שקבוצה יוצרת יחד משהו חדש וייחודי ושמישהו מגיב למשהו שקראנו וגורם לנו להרגיש שהבינו אותנו. מבחינתי אלה הרגעים שבשבילם היה שווה לנסות.

ולסיום, יש משפט שאומר ש”רוב בני האדם שיורדים לביצה עולים משם עם טינופת דבוקה אליהם והחוכמה היא לחזור משם עם הנרקיסים”. אני מלאת הערכה לאלה מכם שהעזו לחתור בבוץ ושהצליחו לצאת עם פרחים. שתמיד תצליחו.

שלכם,

קרן

כל הסיפור המצער הזה מביא אותנו אל סוגיה מעניינת הקשורה קשר ישיר גם באופן הניהול של קורס זה, אחד ה buzz words החמות בשנים האחרונות : מחשוב ענן (או בלעז cloud computing כי באנגלית זה נשמע יותר טוב)..

מה זה בעצם מחשוב ענן? מדובר באוסף טכנולוגיות המאפשרות להשתמש בשירותי מיחשוב ואחסון מידע על גבי רשת האינטרנט. החזון של ענן המחשוב הוא לאפשר למשתמשים להתחבר לכל שירותי המחשוב להם זקוקים באמצעות האינטרנט, באופן דומה להתחברות לרשת חשמל.

כולנו משתמשים במחשוב ענן  (לרוב מבלי לדעת שאנו עושים זאת) לדוגמה gmail המספק לנו שירותי דואר אלקטרוני, או google docs המאפשר ניהול ושיתוף מסמכי טקסט וגיליונות אלקטרוניים.  כל הקבוצות עשו שימוש נרחב בשירותי ענן, בין אם מדובר במשלוח מיילים, שימוש בתוכנות מסרים מיידיים, יצירת קשר באמצעות רשתות חברתיות, שיתוף קבצים ומסמכים ועוד.    לפחות אחד מהסטודנטים היה טיפש דיו כדי לסמוך לחלוטין על הענן ולא לשמור גיבוי של הפוסט שלו על הקרקע …

בראיה של ארגונים, מחשוב הענן חוסך מהם את הצורך לרכוש ולנהל מערכות מחשב ו STORAGE ובמקום זאת הם יכולים פשוט לשכור אותם כשירות.

דרך הענן ניתן לקבל 3 סוגי שירותים : תשתית, פלטפורמה ותוכנה, או אם נרצה לקלל בלועזית: Iaas, Paas, Saas בהתאמה.

בתשתית הכוונה היא לשירותים כמו גיבוי קבצים, בפלטפורמה ישנו שילוב של תשתית ותוכנה ובתוכנה משתמשים גם באפליקציה שנכתבה ע”י הספק.

ספקים בולטים בתחום הם חברות כמו http://www.salesforce.com/eu/?ir=1 המספקת שירותי CRM לאלפי חברות, אמזון שהחלה את דרכה כחנות ספרים מהפכנית וכיום עושה חלק לא מבוטל מהכנסותיה משירותי מחשוב ענן כמו http://aws.amazon.com/ec2/ וכמובן google שאין צורך להציג לאיש.

על עננים ואנשים

הקורס הזה התנהל כולו בדרך מאוד טבעית ואינטואיטיבית על קבוצת עננים. התחלנו את הכרותנו עם המטלות השונות וגם זה עם זה דרך אתר הקורס, שגם אם אינו ענן בראיה של המכללה למינהל – עבורנו הסטודנטים הוא ענן לכל דבר ועניין.    לאחר שהתגבשו הקבוצות השונות, תוך שימוש נרחב בשירותי המייל של ספקיות שונות, עברנו (קבוצת פורום סטודנטים) להתנהלות באמצעות wave – תוכנת התקשורת ושיתוף הפעולה של גוגל http://wave.google.com/about.html . מערכת זו שימשה אותנו לצורך העברת מסרים, דיון ברעיונות השונים, שיתוף והפצה של מסמכים ועוד ולמעשה הפכה לחדר הדיונים הוירטואלי שלנו, וגם למחלק הדואר, לארכיון ולמערכת הכריזה.

בשום שלב, אף אחד מאיתנו (וזה כולל גם את עבדכם הנאמן), לא עצר לשאול את עצמו מה יקרה אם מחר סרגיי ולארי יחליטו לסגור את השאלטר של פרוייקט wave (אחרי הכל, הם לא חייבים לנו כלום), או שאחד החבר’ה ב mountain view יעשה פאדיחה וימחק את כל הגל שלנו.  כמי שמתאמץ לשכתב פוסט, אני יכול להבטיח לכם – אם הגל היה נעלם, זה לא היה נעים בכלל.

מה שמחבר אותנו לחסרונות הבולטים של מחשוב ענן : קודם כל בעיית התלות בספק, הספק עלול להשבית את השירות עקב תקלות שלא בשליטתנו הוא אף עשוי לפשוט רגל, להפסיק את השירות לחלוטין או סתם להחליט שהוא מתחיל לגבות כסף על מה שהתרגלנו לקבל בחינם.

בעיה נוספת היא נושא אבטחת המידע. במקרה שלנו זה לא היה רלוונטי, אך נסו לחשוב על ארגון שכל מערך הלקוחות שלו יושב על בסיסי הנתונים של salesforce למשל.

אף על פי ולמרות הכל, אצלנו הכל הסתיים על הצד הטוב ביותר ואני מאמין בהחלט שתופעת ה SaaS אף תתרחב ובשנים הקרובות נראה כניסת לתחומים נוספים כמו בינה עסקית ומערכות בילינג.

דבר ראשון – נרשמתי לקורס בגלל מחסור בש”סים (או נ”זים…כבר אמרתי שאני לא זוכרת מי מהם…) ובגלל המלצות מסטודנטים שלמדו בו בסמסטר שעבר. אני חייבת להודות שכשהסתבר לי שהקורס יהיה חדשני לא נרתעתי, אין לי בעיה עם דברים חדשים, בטח לא כשהם קשורים למחשב האישי…ההפתעה הגיעה דווקא כשגיליתי שיש צורך לכתוב בלוג אישי, מה שפחות דיבר אליי…
כאשר מדברים על קורס מתוקשב התחושה הראשונית היא ש”לא יהיה צורך להשקיע הרבה ובכל מקרה תעשה זאת בזמן שלך…”, תחושה זו התבררה כמוטעית  לחלוטין בכל הנוגע לקורס הזה, מצאתי את עצמי מקדישה לקורס יותר זמן ממה שהקדשתי לכל קורס שהוא בכל התואר הראשון והשני!! הוא גם הקורס שגרם לי הכי הרבה אינטראקציות עם סטודנטים אחרים בקורס בנושא הקורס, וגרם לי להבין כמה טיפוסים שונים לומדים את אותו הדבר ולאן כל אחד יכול לקחת את הידע והאישיות שלו…(נשמע מפוצץ – אבל קצת קשה לי להסביר יותר בכתב)
היה כמובן כל עניין הפלטפורמות השונות, אין ספק שבגלל (או אולי בזכות) הקורס פעלנו במספר פלטפורמות שונות ולמדנו להכיר את החסרונות והיתרונות של כל אחת מהן – אתר הקורס, google wave, facebook ולא נשכח את twitter (המעצבן!!) – תוכלו לקרוא על דעותיי קצת יותר בהרחבה בפוסט הפרידה שלי המקושר למעלה…

לסיום אני רוצה להודות לכולכם (שהבאתם אותי עד הלום), ממרביתכם למדתי משהו, כמו גם מכל התהליך עצמו, זהו ללא ספק היה קורס לא שיגרתי ולמרות הרגשות המעורבים לדעתי אמליץ עליו גם לדורות הבאים – בתקווה שהוא ימשיך במתכונתו הנוכחית + שיפורים ומסקנות מהקורס הנוכחי.

בהצלחה לכולנו!!

לדעתי בלט בחסרונו העדר הגדרה למטרת הפרויקט, היתה לי התחושה כי כולנו רצנו והסתערנו קדימה לניסיון של עשייה מבלי לדעת בדיוק לאיזה כיוון רצים ולאן רוצים להגיע. ייתכן כי הגדרת מטרה ויעדים ברורים ומדידים היתה מסייעת לנו בתהליך העבודה על הפרויקט. מסמך הצעת הפרויקט שהיה חלק ממשימה 7, היה זה שאמור להכווין אותנו לשם, לאחר פרסומו נדרשנו לתקנו (הרי הוא לא סייע לנו ולא בדיוק עבדנו לפיו), דבר שלא נעשה כמעט עד לסיום הקורס. עכשיו כשאני חושבת על זה נראה כי המשימה שלנו לא היתה להוציא פרויקט לפועל אלא להגדיר מטרת פרויקט…

באופן כללי הלו”זים והמשימות היו אלה שניתנו באתר הקורס באופן כללי עבור כל הפרויקטים. בתוך הפרויקט עצמו לא היתה חלוקה משימות או לו”זים פנימיים ולא פעם עלתה השאלה מי עושה מה? מתי? איך ולמה…
בכל פרויקט לזמן חשיבות מכרעת, לכן יש צורך להיעזר בלוחות גאנט להגדרת ציר הזמן של הפרוייקט, לקביעת הנתיב הקריטי לביצוע הפרויקט (זוכרים חקב”ץ וניהול התפעול?), אבני דרך מרכזיות וכו’. כאשר אלו נקבעים תפקידו של מנהל הפרויקט לעקוב אחריהם ולהרים “דגלים אדומים” כאשר צפויה או נצפית חריגה.

גם ניהול המשאבים וניהול הסיכונים הם שני נושאים משמעותיים בפרויקט, במקרה שלנו היה צורך לזהות את המשאבים העומדים לרשותנו (למרות שבמבט ראשון נראה כאילו אין כאלה כלל, אך במבט שני מגלים את האנשים, התשתיות וכו’) ולהחליט כיצד ננצל ונקצה כל אחד מן המשאבים לטובתנו. נושא ניהול הסיכונים נראה לי פחות קריטי בפרויקט הספציפי שלנו, למרות שגם על כך נדרשנו לתת תשובות (למשל בשאלה האם לפרסם תמונות מרצים או לא, האם לאפשר גישה חופשית או מוגבלת לפורום וכו’)

למרות שלדעתי נמצא מי שימלא את תפקיד מנהל הפרויקט, לא כולם הסכימו ל”מינוי” ולכן נוצר לעיתים מצב של חוסר שיתוף פעולה. כמו כן היה חסר שימוש בכלים לניהול פרויקט כמו למשל הכלי של מייקרוסופט project, אני חושבת שניתן לשלב את הכלי בקורס עצמו, הרי “טועמים” ממנו גם בקורסים אחרים.

לפי דעתי אם הקורס ימשיך להתנהל גם בסמסטרים הבאים במתכונת של יצירת פרויקטים בצוותים/קבוצות, ובגלל ה”צמא” (אני לא ממש הרגשתי אותו) לחומר אקדמי ניתן לשלב בקורס חומר תיאורטי בנוגע לניהול פרויקטים וכמו שכבר אמרתי הייתי משלבת גם התנסות בכלי לניהול פרויקטים.

עוד כדאי לבדוק:
מצגת נוספת בנושא ניהול פרויקטים ניתן למצוא כאן.
מאמר קצר על סיבות אפשריות לכישלון פרויקט.

אז הגענו לסוף הקורס ולשלב בו מסתכלים לאחור ומנסים לנתח את מה שקרה כאן, החלק הראשון לניתוח כפי שהוגדר הוא ברמה האישית, אז בתור התחלה ניגשתי לבלוג שלי והתחלתי לעבור על כל הפוסטים שפרסמתי עד היום, אני אתעלם מכל מה שקרה לפני תחילת העבודה על הפרויקטים (כמו שלב בחירת הפרויקט) ואתייחס רק לשלב בו כבר היה ברור לאיזה פרויקט אני שייכת ומי חברי הפרויקט, למרות שגם משלב ה”טרום” ניתן ללמוד הרבה לדעתי.

במסגרת העבודה על הפרויקט אני חושבת שהתרומה העיקרית שלי הייתה בהפניה לפלטפורמה בה התנהל רוב תהליך העבודה על הפרויקט, ה-google wave, זה התחיל בזה שהעלתי את הרעיון, הזמנתי אנשים להצטרף, פתחתי “גלים” לדיון והסברתי למספר משתמשים את אופן השימוש בממשק. במידה רבה התפקיד שלקחתי על עצמי מוכר לי מאוד מתפקידי בעבודה אשר חלק ממנו הוא ייזום מערכות חדשות או פונקציות חדשות במערכות הקיימות ולאחר מכן הטמעתן אצל משתמשים.

כשכבר התחלנו לעבוד על הפרויקט כקבוצה, בוצעה חלוקה לצוותים – אני שובצתי בצוות ה”דוברים”, (עד היום אני לא בטוחה מה היתה הסיבה לכך, אבל אני זוכרת שבאיזשהו שלב דיברנו על זה שכנראה שובצתי נכון). החלוקה לצוותים לא בהכרח היתה ברורה לי מלכתחילה, אבל עובדה זו לא הטרידה אותי משום שהרגשתי (כמו מה שקורה לי ב”חיים האמיתיים”) שאוכל להשפיע בכל מקום בו יהיה לי מה לתרום, בלי קשר לשיוך, ואם השיוך הפורמלי הוא כזה…”נו מילא…”

אותה תחושת “נו מילא” היתה קיימת אצלי גם בנושא שעורר מחלוקת בקבוצה לגבי הובלת הקבוצה והתחושה שהיתה לאנשים שיש אדם אחד שמנהל את כל התהליך, אני חושבת שהתחושה הזו היתה לא נעמה לאנשים רק כאשר הם הרגישו כי הם מקבלים משימות, הוראות והנחיות מגורם אחד שהם לא בהכרח שותפים לדעותיו ולדרכו – זה מצב שיכול לקרות לכל אחד מאיתנו בעבודה מול מנהל כלשהו (מנהל ישיר או מנהל תחום), כאשר התעוררו התחושות האלה בקבוצה אני הרגשתי כי עליי לקחת צעד אחורה ולא להתערב באינטריגות האישיות הללו, אלא להמשיך ולהתעסק ב”מקצועי” ולעשות ולתרום בדרכי, ולמיטב הבנתי. שוב אחזור לכך שגם בעבודתי אני נוהגת כך, לפעמים זה מצליח ולפעמים לא… מה שבטוח הוא שכאשר אני מרגישה שהדרך אינה נכונה ולא תוביל לשום מקום אני לא אשב בשקט…אך זה לא היה המצב בקבוצה למרות הכל.

אם נגיע לשלב המסקנות – בסך הכל אני מרוצה מהדרך בה אני פועלת ולא בטוחה שהייתי רוצה לשנות אותה בזמן הקרוב. לגבי הטמעת ה- google wave בקרב הקבוצה, ייתכן והייתי צריכה להשקיע יותר בתהליך ההטמעה ולוודא שכל חברי הקבוצה מבינים ומסתדרים עם הפלטפורמה, אז אולי לא הייתה “ננטשת” בסופו של דבר הפלטפורמה וייתכן ותרומתם של חברים נוספים בקבוצה היתה עולה. במקרה זה פשוט לא הייתי נאמנה עד הסוף לתפקיד (או שאולי לא הבנתי שזה תפקיד שאני אמורה לבצע) בניגוד למה שקורה בעבודתי – שם במידה ומערכת “ננטשת” או לא משתמשים בה מדובר בכישלון, בהפסד כספי ובשעות רבות של תחקורים והסקת מסקנות על המערכת והתהליך…

מהרגע הראשון של הקורס הבנתי שהחיים לא יהיו פיקניק כמו שתיארתי לעצמי, המטלות דורשות זמן ומחשבה, יש ציפיות גדולות מהמרצים, החומר הנלמד הוא חומר חדש ויש לא מעט התנסויות של דברים שלא הכרתי. החברים שלי שמשכתי אותם אחריי כבר פתחו עלי עיניים ואמרו “לאן הבאת אותנו”. תחושה זאת התהפכה עם קצב ההתקדמות של הקורס ועם התובנה של מטרות הקורס וצורת התנהלותה. גיליתי ששיטת הלימודים של הקורס היא בסופו של דבר השיטה האפקטיבית ביותר עבורי, למידה מהבית, בנוחות שלי, בקצב שלי תוך כדי שימוש נרחב במאגרי מידע באינטרנט, בפורטלים ואתרים וירטואליים אחרים. החומר הנלמד בקורס הינו החומר העכשווי ביותר והיומיומי והכלים שרכשתי בקורס הנ”ל הם הכלים היותר פרקטיים שרכשתי בינתיים מכל שאר הקורסים בתואר.  המטלות במהלך הקורס מצד אחד לא היו פשוטות במיוחד עבור אחד כמוני שיש לו פחד טכנולוגי מסוים וכמובן מכיוון שרוב ההתנסויות של כתיבת בלוגים ואתרים כמו “טוויטר” היו זרים לי ודרשו ממני יתר מאמץ. מצד שני המטלות נתנו לי את ה”תירוץ” להתנסות בדברים שתמיד ידעתי שאצטרך לעשות ופתח לי דלת לעולם חדש ולתקופת עבודה יותר מעודכנת והרבה יותר מתקדמת. העבודה בקבוצות ללא ספק הציגה עבורי את שיטת הניהול החדשה ואת ההבנה שיותר ויותר משימות בארגונים רבים יעברו לכיוון של סביבה ומשימות בשיטה וירטואלית.

לסיכום, אני מאוד שמח שלקחתי חלק בקורס הזה, בהחלט נתן לי הרבה חומר למחשבה ויותר מכך כלים חדשים ופרקטיים לעולם המודרני שלנו. היה לי מאוד נחמד להכיר אנשים מהכיתה ולהגדיל את רשת הנט וורקינג שלי , אולם בקורס הזה זה באופן וירטואלי, אבל כל תקשורת היא מבורכת.

אז תודה רבה לכם המרצים ותודה רבה לכל חברי הכתה, שיהיה בהצלחה לכולם בהמשך התואר ובמיוחד בחיים האמיתיים שבחוץ!

במהלך הקורס התקשורת בין הסטודנטים היתה דרך הפורטל, אתר שכולם מכירים והורגלו להשתמש בו עצם היותם סטודנטים במכללה למנהל. בקורס שלנו , דרך הפורטל, למדנו להשתמש בבלוג של הקורס ונהגנו לתקשר ולעקוב אחר המשתנה בו. בשלב המשימות הקבוצתיות, הקבוצה שלנו בחרה לתקשר ולעבוד דרך אתר ה”גוגל ווייב”, במטרה ליצור רשת תקשורת חדשה שכל משתתפי הקבוצה יוכלו לקחת חלק בה, לעקוב אחר הנעשה, לשתף את שאר החברים ברעיונות חדשים ולקדם את הפרויקט בהתאם לנדרש.

אחת המורכבויות הגדולות בקבוצה שלנו אם לא המורכבות הגדולה מכולן הינה שהקבוצה שלנו כללה מספר רב של משתתפים שדרש אתגר רב בדרך ההתקשרות בינינו. סוגיית התקשורת בין חברי הקבוצה התחילה כבר במעבר הנ”ל בין הפורטל ל”ווייב”, לדעתי מרבית מחברי הקבוצה, כולל אנוכי, לא הכירו את את אתר ה”ווייב” , לא השתמשו בו בעבר ולקח להם זמן לנסות להבין את צורת העבודה והתקשורת באתר.  נציג הקבוצה שבחר להשתמש באתר כנראה הניח שהתקשורת שם תתבצע בצורה הנוחה ביותר על סמך היכרותו האישית עם האתר. ייתכן והיה צריך לקבל החלטה קבוצתית בדרך אחרת על המעבר בשימוש באתר תקשורת חדש, או מאידך לצרף הסבר מפורט על השימוש באתר תוך כדי וידוי שכל חברי הקבוצה מבינים את צורת השימוש והתקשורת. מצד שני גם אחריותו של כל חבר קבוצה שלא הצליח להבין ולהסתדר עם האתר לבקש עזרה ולדאוג שיקבל מענה.

בעקבות בעיית השימוש באתר החדש לרוב הסטודנטים נוצר מצב של תקשורת לקויה בין חברי הקבוצה, שבעיקר מספר מצומצם של חברים ניהלו את הדיונים וקידמו את המטלה בעוד שחברי קבוצה אחרים מתקשים לעקוב ולתקשר בנעשה. מצב זה יצר תסכול בקרב שני הצדדים. מצד אחד אותם חברי קבוצה שעובדים קשה ומגלים רצינות רבה בכל הנעשה במטלה, מוצאים את עצמם עובדים לבד ולוקחים את כובד המטלה על כתפיהם ללא עזרה מיתר חברי הקבוצה, מצד שני חברי הקבוצה שאינם בקיעים בנעשה (מדובר כמובן על אותם חברי קבוצה המגלים רצון אך קושי בדרך התקשור) מרגישים באי נוחות בכך שהם לא יכולים לעמוד בקצב ההתקדמות ולקחת חלק גדול יותר במטלת הפרויקט.

דוגמא טובה לכך ניתן עוד לראות כאשר במהלך/אמצע ביצוע המטלה, חברי הקבוצה מילאו שאלון משוב לגבי ההתקדמות במטלה. במשוב זה הועלה ממספר סטודנטים הטענה ששיטת התקשורת דרך ה”גוגל ווייב” מסובכת ומסבכת את התהליך ובעקבות כך הוחלט בסופו של דבר על המשך התקשורת בין חברי הקבוצה דרך הפורטל.

מאמרים רבים מתייחסים לנושא של צוותים וירטואליים כדרך מתקדמת ויעילה בצורת הניהול של הדור החדש והדור העתידי, בעוד כולם מציינים שלצורך הצלחה של הצוותים הוירטואליים חייבים להקפיד על תקשורת ברורה לכל חברי הצוות כגון: קביעת דרך ההתקשרות, שעות ההתקשרות, תהליך ההתקשרות, נושאי ההתקשרות ועדיף במספר אמצעים שונים (אינטרנט,טלפון, “וידאו קונפרנס” ועוד…). כמובן עניין זה דורש שיתוף פעולה מלא בין כל חברי הצוות.

הצעה לשיפור שהייתי מציע בדיעבד ולטובת מטלות דומות עתידיות, הינה לנסות לתאם זמן קבוע של פגישה שבועית וירטואלית, באחד מערוצי התקשורת האינטרנטיים המוכרים (מסנג’ר,סקייפ) . בפגישה זו יגשבו מטרות, ידונו בנעשה ויחלקו מטלות להמשך. לפגישה זאת יצא סיכום מסודר שיופץ בין חברי הקבוצה במייל ובפורטל לטובת גם אלו שלא יכלו להשתתף באותה פגישה וירטואלית. מצב זה ישמור על רמה בסיסית של תקשורת בין חברי הקבוצה ובמידה ויתנהל נכון יצור סדר במשימות ובמעקב אחר הביצוע.

הצעה לשיטת תקשורת מעניינת הינה של חברת מייקרוסופט, מצורף לינק השן בנושא:

http://www.microsoft.com/israel/AtWork/worktogether/virtual.mspx

מקורות מידע נוספים המפרטים על נושא של תקשורת וניהול ידע בצוותים וירטואלים:

http://www.kmrom.com/Site/Articles/ViewArticle.aspx?ArticleID=818&P=59

http://www.alljobs.co.il/ArticlePage.aspx?linkword=global3

http://www.nsg-consulting.com/siteFiles/1/37/4933.asp

בהתחלה הקבוצה עבדה כגוף אחד שבה בחרנו נושאים יותר כלליים ומרכזיים במטלת הפרויקט, כגון מה יהיה תוכנו של הפורום, היכן הפורום יפורסם ויפעל וכדומה. בחלק זה אני כאחד מחברי הקבוצה ביחד עם החברים האחרים העלנו רעיונות לטובת הפרויקט ודנו באפשרויות היישום שלהם וסיכויי ההצלחה שלהם. אני חייב לציין שלא היה פשוט לתקשר בין כל חברי הקבוצה ובהחלט לא היה פשוט לגבש החלטה מוסכמת כאשר כל צד חושב ומעלה רעיונות חדשים ולאחר מכן מגיעות התגובות בתזמונים שונים ללא סדר כלשהוא.

לאחר שגיבשנו בכלליות קווים מנחים לפרויקט הגיע שלה הביצוע, לצורך כך התחלקנו לתתי קבוצות שכל תת קבוצה התנהלה עצמאית במטרה מסוימת לביצוע הפרוייקט, התת קבוצה אליה השתייכתי היתה, הקבוצה שבעצם אחראית על השיווק של הפורום. נוח היה לי להשתלב בקבוצה זאת מכיוון שבעברי התעסקתי לא מעט בנושאי השיווק והיחסי הציבור, החלטנו שהפורום יבנה כקבוצה באתר הפייסבוק שזה היווה עבורי הזדמנות גדולה לתת מיכולתי ומניסיוני כאחד שהיה משתמש באתר הפייסבוק באופן יומיומי כחלק ממסגרת העבודה הקודמת שלי.  בחרנו שם לקבוצה , יצרנו תכנים והתחלנו בהפצה של הפורום ובפרסום שלו לסטודנטים שבקורס ולסטודנטים אחרים במכללה. ניתן להגיד שבסיכומו של עניין הפרוייקט שלנו הצליח והוכחה לכך היא בכמות המשתתפים בקבוצה בפייסבוק שגדלה מיום ליום.

באופן אישי אני חייב להגיד שההתנסות בפרויקט זה היתה מעניינת מאוד, ההתנהלות בצוות וירטואלי הינה חוויה חדשה לי שלא עסקתי בה בעבר, היה מעניין לראות איך “תמונות” של אנשים מתנהלים ביחד לטובת משימה משותפת ויוצרים קשרים שיתופיים מבלי להכיר אחד את השני מחוץ למסך. כמו שציינתי התקשורת לא היתה פשוטה, לא תמיד הבנתי את המטלות ואת היעדים שהצבנו לפנינו, גם צורת התקשורת דרך האתר “גוגל ווייב” לא היתה נוחה במיוחד עבורי. לעיתים הרגשתי שחבל שהדברים לא מתנהלים בצורה מסודרת יותר אך מצד שני זאת היתה התנסות ראשונה בפרק זמן יחסית קצר.  בהחלט לקחתי מהתהליך הנ”ל הרבה חומר למחשבה על איך אפשר לבצע משימות עם אנשים שאתה לא מכיר, על צורת התנהלות ותקשורת חדשה. ראיתי שהעולם מתפתח לכיוונים חדשים וסגנונות ניהול חדשות ומעניין לראות איך אפשר להשתלב בתחום זה.