אז זהו…זה הפוסט האחרון בהחלט, די סיכמתי את התהליך שעבר עליי ב”פוסט הפרידה“ לפני הטיסה למקסיקו (היה מעולה אגב, מומלץ בחום לכולם!!) אני אחזור כאן על הנקודות העיקריות…
דבר ראשון – נרשמתי לקורס בגלל מחסור בש”סים (או נ”זים…כבר אמרתי שאני לא זוכרת מי מהם…) ובגלל המלצות מסטודנטים שלמדו בו בסמסטר שעבר. אני חייבת להודות שכשהסתבר לי שהקורס יהיה חדשני לא נרתעתי, אין לי בעיה עם דברים חדשים, בטח לא כשהם קשורים למחשב האישי…ההפתעה הגיעה דווקא כשגיליתי שיש צורך לכתוב בלוג אישי, מה שפחות דיבר אליי…
כאשר מדברים על קורס מתוקשב התחושה הראשונית היא ש”לא יהיה צורך להשקיע הרבה ובכל מקרה תעשה זאת בזמן שלך…”, תחושה זו התבררה כמוטעית לחלוטין בכל הנוגע לקורס הזה, מצאתי את עצמי מקדישה לקורס יותר זמן ממה שהקדשתי לכל קורס שהוא בכל התואר הראשון והשני!! הוא גם הקורס שגרם לי הכי הרבה אינטראקציות עם סטודנטים אחרים בקורס בנושא הקורס, וגרם לי להבין כמה טיפוסים שונים לומדים את אותו הדבר ולאן כל אחד יכול לקחת את הידע והאישיות שלו…(נשמע מפוצץ – אבל קצת קשה לי להסביר יותר בכתב)
היה כמובן כל עניין הפלטפורמות השונות, אין ספק שבגלל (או אולי בזכות) הקורס פעלנו במספר פלטפורמות שונות ולמדנו להכיר את החסרונות והיתרונות של כל אחת מהן – אתר הקורס, google wave, facebook ולא נשכח את twitter (המעצבן!!) – תוכלו לקרוא על דעותיי קצת יותר בהרחבה בפוסט הפרידה שלי המקושר למעלה…
לסיום אני רוצה להודות לכולכם (שהבאתם אותי עד הלום), ממרביתכם למדתי משהו, כמו גם מכל התהליך עצמו, זהו ללא ספק היה קורס לא שיגרתי ולמרות הרגשות המעורבים לדעתי אמליץ עליו גם לדורות הבאים – בתקווה שהוא ימשיך במתכונתו הנוכחית + שיפורים ומסקנות מהקורס הנוכחי.
בהצלחה לכולנו!!
